ת"א
בית משפט השלום חיפה
|
7748-08
21/08/2013
|
בפני השופט:
חנה לפין הראל
|
| - נגד - |
התובע:
דוכובני אולג
|
הנתבע:
1. קרנית בע"מ - חברה לבטוח
2. סלחוב רינט
|
| פסק-דין |
פסק דין חלקי והחלטה
נושא פסק דין זה הוא תאונת דרכים, אשר ארעה ביום שבת - 12.5.07 ובה נפצעו באופן קשה התובע, מר דוכובני אולג (להלן: "התובע" או "אולג) ומר סלחוב רינט (להלן: "הנתבע" או "רינט").
התובע והנתבע הגישו תביעות, זה כנגד זה ושניהם כנגד "קרנית". הכינוי "התובע" ו"הנתבע" נקבעו לעיל לצורך הנוחות משום שמר דוכובני הגיש את התביעה הראשון.
עפ"י החלטת כב' הנשיא א. רקם מיום 4.1.09, אוחד הדיון בשתי התביעות. בתיק 296-10-08, הגישה הודעת צד ג' כנגד התובע, הנתבע ונגד הבעלים הקודם של הרכב, מר יוסי בקלו. ההודעה כנגד מר בקלו נמחקה עפ"י בקשת הנתבעת בתאריך 23.5.10.
יש לציין, כי עד היום לא הוגשו סיכומיו של הנתבע, למרות אורכה שניתנה וגם הבקשה לאורכה נוספת לא הועילה. על כן משסיכומי הנתבעת הוגשו לפני זמן רב לא מצאתי לנכון לעכב עוד את מתן פסק הדין. פסק הדין ניתן בהעדר סיכומי הנתבע מס' 2.
התאונה התרחשה כאשר רק התובע והנתבע היו במכונית, שניהם לאחר "מסיבת שתייה". נסיבות התאונה ככל הידוע היו כדלקמן:
התובע והנתבע נסעו במכונית מסוג דייהטסו, שמספרה 518-03-88. המכונית נסעה בוואדי רושמיה שבשכונת חליסה בחיפה וכאשר הגיעה אל גשר הגיבורים, סטתה מנתיב נסיעתה, פרצה את המעקה במקום והתהפכה לתהום הנמצאת מתחת לגשר. המכונית היתה בחזקתו של הנתבע אשר רכש אותה ממר בקלו.
כאמור, שני הנוסעים, התובע והנתבע, נפצעו קשה בתאונה ושניהם נותרו ככל הנראה נכים במידה ניכרת. בשלב זה, יש להכריע בנושא החבות שכן איש משניהם איננו יודע לומר מי נהג ברכב מחמת היותם שיכורים.
המשטרה, אשר חקרה בתאונה, לא הצליחה לגבש עמדה לגבי מי נהג ברכב עד כדי תשתית ראייתית מספיקה להגשת כתב אישום. עם זאת יש להעיר, כי לדעת המשטרה מי שנהג ברכב היה מר רינט, שזו היתה גם מכוניתו ולו היה רישיון נהיגה. מר דוכובני לא היה מורשה לנהוג, מעולם לא היה לו רשיון נהיגה, ואילו המכונית כבר לא היתה מבוטחת שכן הנתבע לא חידש את הביטוח, אשר תקפו פג כשבועיים קודם לכן. קביעת זהות הנהג חשובה לצורך קביעת הזכאי לפיצויים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה 1965 (להלן: "החוק").
גרסת התובע:
התובע מסר בתצהירו ת/1, כי איננו זוכר את התאונה כלל ועיקר. כל אשר הוא יודע, הוא מתוך עיון בדו"ח מד"א ובתיק המשטרה, כי לא הוא נהג ברכב מכיוון שנמצא מחוץ לרכב, ואילו הנתבע ישב על כיסא הנהג.
התובע צרף לתצהירו את המסמכים, שהם למעשה תיק החקירה של המשטרה ובכלל זה המסמכים הרפואיים (להלן: "סקירת המסמכים").
החלק הראשון יהיה סקירת המסמכים הרפואיים, החלק השני יהיה סקירת המסמכים המשטרתיים, והחלק השלישי יהיה סקירת ההודעות במשטרה שנמסרו ע"י עדים שונים, שרק חלקם הגיעו לבית המשפט:
מסמכים רפואיים:
א.סיכום אשפוז-התובע התקבל לבית החולים ביום 12.5.07 יום התאונה ושוחרר ביום 31.5.07. הוא התקבל עם חבלת ראש, היה מונשם, עבר ניתוח לניתור לחץ תוך גולגולתי וכן עבר ניתוח של קיבוע חיצוני של שברים באגן (האשפוז הראשון).
ב.סיכום אשפוז מיום 24.6.07 התובע התקבל לניתוח נוסף והיה בבית החולים עד ליום 27.6.07 לשם הוצאת הבורג, אשר הוכנס לאגן בניתוח בזמן האשפוז הראשון (אשפוז שני).
ג. סיכום אשפוז מיום 2.8.07 שאז התובע אושפז בבית החולים בגלל הפרשה עכורה מהפצע אשר נגרם ע"י הקיבוע החיצוני (אשפוז שלישי).
ד.דו"ח מד"א על פינויו של "פלוני-אלמוני", אשר נמצא חמישה מטר משמאל לדלת הנהג. בדו"ח כתוב כי ניידת נוספת טיפלה בפצוע השני וכי נגרם נזק רב מאד לרכב, לגג הרכב ולכיסא הנהג.
ה.דו"ח נוסף של מד"א לגבי "פלוני-אלמוני", ובו מצוין כי אותו אדם נמצא יושב על כיסא הנהג (תנוחת כלב), כשראשו לכיוון הנוסע מלפנים. הוא לא נמצא חגור וגם פה יש תיאור של הנזק הניכר מעל ראש הנהג ותיאור מצבו הרפואי, כפי שנמצא באותו זמן.
ו.גיליון קבלתו של התובע בבית החולים.